סרטן השחלה
התסמינים בסרטן שחלה אינם ספציפיים ולכן אינם ממקדים אותנו לחשוד בכך. התוצאה, אבחנה בשלב מתקדם יחסית.
מהי שחלה ומהי חצוצרה?
שתי השחלות ושתי החצוצרות הן איברים קטנים המהווים חלק ממערכת הרבייה הנשית. השחלה מכילה את מאגר הביציות עוד מהתקופה בה היית ברחם אימך. החצוצרה מהווה אזור מעבר בין חלל הרחם לחלל הבטן ובה מתרחש תהליך ההפריה.
מערכת הרביה הנשית נמצאת בחלל הבטן, באגן ומכוסה ע"י אומנטום - {שכבת שומן - Omentum} המכסה על המעי ושלפוחית השתן.
מהו סרטן שחלה אפיתליאלי?
למעשה מדובר במרבית המקרים בסרטן החצוצרה, אם כי סרטן זה יכול להתפתח גם בשחלה או בתאי קרום הצפק (פריטונאום, כלומר: שכבת תאים דקה המצפה את כל איברי הבטן).
תאים תקינים בשחלה/חצוצרה עוברים שינוי לאחריו הם מתחילים להתרבות באופן בלתי מבוקר או נשלט. הגיל הנפוץ הוא 55-65, אך
קיימים מקרים בנשים צעירות או מבוגרות. סרטן שחלה/חצוצרה יכול להופיע על רקע תורשתי. (נשאות למוטציה בגן BRCA).
מהם התסמינים המופיעים
בסרטן השחלה / חצוצרה?
למרבה הצער התסמינים בסרטן שחלה/חצוצרה אינם ספציפיים
ולכן אינם ממקדים אותנו לחשוד בכך. התוצאה היא אבחנה בשלב מתקדם יחסית.
מצבים רבים יכולים לגרום לתסמינים הבאים:
בנוסף, לעיתים לא קיימים תסמינים כלל.
התסמינים יכולים לכלול:
-תפיחות בטנית.
-כאבי בטן לא ממוקדים.
-תחושת מלאות וכתוצאה מכך ירידה בתיאבון.
-דחיפות ותכיפות במתן שתן.
האיורים לעיל מראים על התהליך הבא:
הצד שפונה לחלל הבטן בשחלה מורכב משכבה אחת של תאים שנקראת,
תאי אפיתל . באופן דומה צד החצוצרה שפונה לחלל החצוצרה מורכב גם
הוא מתאי אפיתל - {Epithelial cells}.
באופן תקין תאים משכבת האפיתל "מזדקנים", נשחקים, מתים ומוחלפים
ע"י תאים בודדים אחרים. כאשר חלוקת תאי האפיתל הופכת בלתי מבוקרת ובלתי נשלטת, נוצר גידול סרטני. בשלב מסוים תאי הגידול מתחלקים ומתרבים באופן שפורץ את מעטפת השחלה. מכאן הם יכולים להתפזר לרקמות סמוכות ובחלל הבטן. תאי הגידול יכולים להתפזר בחלל הבטן וכן דרך מערכות הלימפה והדם לאיברים מרוחקים.
האזורים הנפוצים אליהם מגיע הגידול הם שכבת האומנטום (שכבת שומן על המעי) איברי האגן וכן כרום הצפק (פריטונאום, כלומר: שכבת תאים המצפה את כל איברי הבטן) במקרים של מחלה מפושטת, הגידול יכול להגיע לאיברי הבטן השונים (כבד, טחול, מעי) ואפילו לריאות.
מהי מיימת (Ascites)?
בחלק מהחולות יכול להצטבר נוזל בחלל הבטן בכמות גדולה,
מה שגורם לתסמינים שתוארו מעלה. נוזל זה נקרא מיימת- Ascites.
כיצד נוצרת מיימת?
בלוטות הלימפה משמשות כסננים בגוף ואחראיות להיפטר מזיהומים שונים, תאים מתים ונוזל. הבלוטות מחוברות במערכת צינורות שנקראת דרכי הלימפה. כאשר תאי הגידול חודרים למערכת הלימפה, בלוטות הלימפה מפסיקות לספוג את נוזל העודף בחלל הבטן.
בנוסף תאי הגידול מפרישים נוזל וכן תאי קרום הצפק שעוטף את קיר הבטן והאברים השונים, בעקבות הגירוי של תאי הסרטן אשר משחררים נוזל גם כן ובנוסף.
תהליך הניתוח בשלבים:
1. החתך שנעשה בניתוח פתוח לסרטן שחלה מתחיל בעצם האגן
(פוביס) ועד למעל הטבור. פתיחת הבטן מתבצעת בשכבות.
2. בתחילת הניתוח מתבצעת סקירה של חלל הבטן ומישוש של
איברי הבטן השונים בכדי לזהות מוקדי מחלה.
3. שכבת השומן, שנמצאת מעל איברי הבטן (אומנטום) מהווה
מקור להתפשטות הגידול ולכן מוסרת בניתוח (אומנטקטומי).
4. הרחם, שתי השחלות והחצוצרות מוסרים בניתוח
(Total hysterectomy, bilateral salpingo-ophorectomy).
5. לאחר הוצאת הרחם, כיפת הנרתיק נסגרת באמצעות מספר
תפרים נספגים. לעיתים חלק מבלוטות הלימפה מוסרות בניתוח.
מטרת הניתוח הוא להוציא כל רקמה גידולית נראית לעין תוך פגיעה
מינימלית באיברים השונים.
כאשר המחלה איננה מפושטת (שלב מוקדם), ניתוח כזה יכול להתבצע
בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית או בסיוע רובוט). גישה זו מאפשרת החלמה וחזרה מהירה לשגרה וטיפול כימותרפי זמן קצר מאוד לאחר הניתוח, באם יש צורך.
בשלבים מתקדמים, כאשר איברים רבים מעורבים בחלקם הפנימי ולא רק על פני השטח, כולל כלי דם גדולים וחלק ניכר מהמעי, כך שכריתת מעי נרחבת תהווה פגיעה משמעותית באיכות החיים לאחר הניתוח, הטיפול המומלץ יהיה נאואדג׳ובנטי. פירושו, מתן כימותרפיה לפני הניתוח.
האם יש בדיקה שיכולה
לאבחן סרטן שחלה?
הדמיה של חלל הבטן והאגן (אולטרה-סאונד, סריקת CT וכד) יכולה לזהות מסה שחלתית לא תקינה או פיזור גרורתי בחלל הבטן. למרות שלא קיימת בדיקה שיכולה לומר בוודאות ״סרטן שחלה״, הבדיקה הנפוצה שמכוונת לכך היא בדיקה לסמן CA125. הבדיקה יותר אבחנתית בנשים לאחר גיל הבלות, אך אין היא יכולה להעיד בוודאות על הימצאות סרטן שחלה.
במקרים בהם ההדמיה מצביעה על מחלה מפושטת, דגימה של רקמה
חשודה כגידולית בהרדמה מקומית יכולה לאמת את החשד.
במקרים, בהם ההדמיה מצביעה על ממצא סביב השחלה/חצוצרה בלבד, לעיתים ניתוח הוא הדרך היחידה לדעת בוודאות האם מדובר בממצא ממאיר.
מהו הניתוח המומלץ בסרטן שחלה ?
המטרה בניתוח עם התוויה של סרטן שחלה הוא לסיים את הניתוח,
כאשר בחלל הבטן לא קיימת רקמה גידולית נראית לעין, תוך כדי גרימת מינימום נזק כתוצאה מהניתוח עצמו בכדי לאפשר החלמה מהירה וטיפול כימותרפי מוקדם כל האפשר, באם נדרש בהמשך.
הניתוח כולל דגימת נוזל מחלל הבטן וכל ממצא חשוד בחלל, כריתה של הרחם בשלמותו יחד עם החצוצרות והשחלות, כריתה של מעטפת השומן
מעל האיברים השונים (אומנטום) שבמקרים רבים מעורבת במחלה וכריתה של כל נגע חשוד כגידולי, כולל נגעים על פני איברי הבטן השונים: מעי, כבד, טחול, סרעפת. לעיתים יש צורך בהוצאת חלק מבלוטות הלימפה.
כיצד נקבע שלב המחלה?
שלב המחלה נקבע בניתוח בהתאם לדרגת מפושטות הגידול ובאופן כללי.
בשלב 1 המחלה מוגבלת לשחלות/חצוצרות.
בשלב 2 המחלה נמצאת באגן בלבד.
בשלב 3 המחלה כבר נמצאת על פני איברי הבטן השונים.
ובשלב 4 היא חודרת לתוך איברים סמוכים או רחוקים.
למרבה הצער, מרבית המקרים מאובחנים בשלב 3-4.
מה הטיפול הכימותרפי שניתן לפני הניתוח, באם ניתן טיפול שכזה ולכמה זמן? במרבית המקרים מדובר בשילוב של 2 תרופות הניתנות
דרך הוריד אחת ל-3 שבועות: Carboplatinium ו- Paclitaxel. לרוב, טיפול שכזה יינתן 4 פעמים לפני הניתוח. (12 שבועות).
לפני כל טיפול שכזה, ארצה להתרשם ולהבין מהם תופעות הלוואי המרכזיות ולהתאים את הטיפול בהתאם לכך ולבדיקות הדם.
כיצד אדע שאני מגיבה היטב לטיפול לפני הניתוח?
ראשית, למרות תופעות הלוואי מהטיפול התרופתי, תרגישי טוב יותר!
CA125 מהווה סמן טוב לתגובה לטיפול. לאחר 3-4 טיפולים נחזור על בדיקת ה- CT שתעזור לנו להעריך את התגובה לטיפול ולהיערך לניתוח המתאים.
מה קורה לאחר הניתוח? באם נותחת בגישה זעיר פולשנית, הביקור המרפאתי הראשון יהיה כשבוע לאחר הניתוח. בביקור זה אתרשם ממהירות ההחלמה שלך, צלקות הניתוח והמוכנות להמשך הטיפול הכימותרפי. באם לא קיבלת כימותרפיה לפני הניתוח, נמתין כ-3 שבועות לאחר הניתוח כדי לקבל את תוצאות הפתולוגיה ולתכנן יחד את הטיפול שלאחר הניתוח. במרבית המקרים, ניאלץ להמשיך/להתחיל טיפול כימותרפי לאחר הניתוח.
מה קורה לאחר תום הטיפול? אנו הופכים למשפחה. בתחילה, תאלצי לבקר במרפאתי אחת ל -3 חודשים, לצורך בדיקה גופנית ובדיקות דם. במקרים מסוימים נבצע גם הדמיה. יש לשקול בדיקה של מוטציות מסוג HRD בגידול מכיוון שבדיקה זו יכולה לאפשר טיפול מכוון מטרה מניעתי בנשים המתאימות לכך (לינפרזה, ראי טיפול מכוון מטרה).
מה קורה אם המחלה חוזרת?
באם המחלה חוזרת הטיפול יהיה לרוב כימותרפיה.
במקרים מסוימים עם התוויות מוגדרות היטב - ניתן לשקול טיפול ניתוחי.