חפשי מידע באתר:

נמצאו 20 תוצאות

פוסטים בבלוג (5)

  • כריתת רחם בסיוע רובוט

    שחרור מוקדם מביה״ח לאחר כריתת רחם בסיוע רובוט בהתוויה של סרטן רירית הרחם או צוואר הרחם. פברואר 2020 רקע: בשנים האחרונות חלה מהפכה בתחום הכירורגיה הגינקואונקולוגית. מניתוחים גדולים, רדיקליים, מדממים וארוכים מאוד עברנו לכירורגיה זעיר פולשנית מדויקת ומכוונת, עם מינימום נזק לאיברים חיוניים. מהחלמה הדורשת חמישה ימי אשפוז, הסטנדרט הטיפולי במרבית המקרים כיום הוא שחרור תוך 24 שעות עם כאב נשלט בטיפול פומי לאחר ניתוח רובוטי או לפרוסקופי והחלמה מהירה בבית. במאמר שפורסם בעיתון המקצועי Gynecologic Oncology ע"י Tyson Matern וחבריו מאוניברסיטת נבדה שבארה"ב, נסקרו גיליונותיהם הרפואיים של 254 חולות שנותחו בשנים 2012-2016 עם ממאירויות אלו. שחרור מהיר הוגדר כשחרור מביה"ח פחות מ-12 שעות מאז מועד הקבלה. המאמר מדגיש את מהירות ההתאוששות לאחר כריתת רחם בסיוע רובוט, ניתוח שמאפשר דיוק כירורגי מקסימלי תוך פגיעה מינימלית באיברים חיוניים. תוצאות: מתוך 254 נשים, 104 שוחררו תוך 12 שעות (40.9%). מספר גורמים נבדקו ונמצאו כמעכבים פוטנציאליים של שחרור מהיר מביה"ח: הקאות לאחר הניתוח, טיפול בלתי מספק בכאב שלאחר הניתוח, ניתוח ארוך מ-3 שעות, גידול של מעל 150 גרם, ניתוח שמתחיל לאחר השעה 15:00, היסטוריה של פקקת ורידים, גיל מעל 75, השמנה. שיעור הסיבוכים והאשפוזים החוזרים לאחר הניתוח היה דומה בנשים ששוחררו תוך 12 שעות לעומת נשים ששהו בביה"ח מעל 12 שעות. מסקנה: שחרור מוקדם לאחר כריתת רחם בסיוע רובוט בהתוויות של סרטן רירית וצוואר הרחם הוא אפשרי ובטוח. מספר גורמים אותרו כמעכבי שחרור מוקדם וחלקם יכול להיות מתוקן בקלות. בבריאות, ד"ר לירון קוגן

  • חיסון לנגיף הפפילומה

    יעילות החיסון לנגיף הפפילומה בנשים העוברות כריתת חרוט (קוניזציה, LEEP) של צוואר הרחם בשל נגעים טרום ממאירים של צוואר הרחם. ינואר 2020 מבוא: נגיף הפפילומה (HPV) הוא אחד הנגיפים הנפוצים שמועברים באמצעות מגע מיני. עבודות שונות הראו כי 80% מהנשים נחשפות לנגיף הפפילומה במהלך חייהן, כאשר רובן נותרות ללא תסמינים וללא מחלה כלשהי. בעוד שלפני כ-100 שנים שיעור התמותה בארה"ב מסרטן צוואר הרחם עמד על 40 ל- 100,000 נשים, נתונים עדכניים מראים שיעור תמותה של 2.3 ל- 100,000. אבן הדרך הראשונה בהקטנת שיעור התמותה הייתה בדיקת הפאפ כבדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם. אבן הדרך השנייה היא החיסון שפותח כנגד נגיף הפפילומה לפני כ- 15 שנים. הערכות מומחים בתחום מדברות על כך, שבעוד 4 עשורים, שיעור המחלות שנגרמות מנגיף הפפילומה (נגעים טרום ממאירים וממאירים של צוואר הרחם, הנרתיק והעריה, יבלות (קונדילומות) באיברי המין, יקטן בכ - 70% בעקבות החיסון. כאמור, תפקיד החיסון במניעה נבדק ואושר במספר רב של עבודות לאורך השנים. יחד עם זאת, תפקיד החיסון בטיפול באישה שכבר נדבקה בנגיף הפפילומה אינו ברור כיום. הטיפול המקובל בנגעים טרום ממאירים בדרגה חמורה הוא כריתת חרוט של צוואר הרחם (קוניזציה, LEEP), בה האזור הנגוע מוצא. מחקר זה שבוצע ע"י Petrillo וחבריו ופורסמה בעיתון vaccines בדקה האם מתן חיסון מיד לאחר קוניזציה מפחית את שיעורי ההישנות של הנגעים הטרום ממאירים. שיטות: המחקר כלל 285 נשים שעברו קוניזציה של צוואר הרחם בשל נגעים טרום ממאירים. 182 מתוכן חוסנו תוך 4 שבועות ממועד הפעולה הכירורגית ו-103 לא חוסנו. המעקב אחר הנשים ארך לפחות 24 חודשים. תוצאות: הישנות של המחלה (נגעים טרום ממאירים) תועדה ב 30 נשים (10.5%), מתוכן 17 (16.5%) השתייכו לקבוצה שלא חוסנה לעומת 13 לקבוצה שחוסנה (7.1%). באנליזה סטטיסטית שבדקה את הסיכון להישנות של נגעים טרום ממאירים בדרגה חמורה בלבד, החיסון נמצא כמפחית את הסיכון להישנות ב-80%. מסקנה: החיסון לנגיף הפפילומה עשוי להפחית את הסיכון להישנות נגעים טרום ממאירים בדרגה חמורה לאחר קוניזציה. בבריאות, ד"ר לירון קוגן

  • שימור פוריות וסרטן רירית הרחם

    שילוב של התרופה מטפורמין עם פרוגסטרון (מגסטרול אצטאט) בהשוואה לפרוגסטרון בלבד לצורך שימור פריון לנשים עם נגעים טרום ממאירים וממאירים של סרטן רירית הרחם. ינואר 2020 רקע ואודות הטיפול: הטיפול המקובל בסרטן רירית הרחם הוא כריתת רחם, טפולות והערכה ניתוחית של בלוטות הלימפה. כ- 5% מהנשים עם סרטן הרחם מאובחנות מתחת לגיל 40. במקרים מאוד מסוימים שנבחרים בקפידה, ניתן לשקול טיפול תרופתי משמר פריון המבוסס על מתן פומי של ההורמון פרוגסטרון או התקן תוך רחמי המפריש פרוגסטרון. חשוב לזכור שטיפול זה מתאים לנשים עם מחלה בדרגת מסוכנות נמוכה בלבד ללא התוויות נגד. התרופה מטפורמין היא תרופה פומית שניתנת בד"כ לטיפול בסכרת ומגבירה את רגישות הרקמות בגוף לאינסולין. הטיפול בנגעים טרום ממאירים עם אטיפיה של סרטן הרחם זהה לזה של סרטן הרחם, מכיוון שעד 40% מנשים אלה, למעשה חולות בסרטן הרחם, לרוב בדרגה נמוכה ושלב מוקדם. במחקר זה, מאת Bing-Yi Yang שפורסם בעיתון המקצועי BJOG, קבוצה של נשים עם נגעים טרום ממאירים וממאירים של סרטן רירית הרחם בדרגת מסוכנות נמוכה טופלה בפרוגסטרון פומי וקבוצה אחרת טופלה בשילוב של פרוגסטרון ומטפורמין. הנשים לא ידעו במהלך המחקר לאיזו קבוצה הן משתייכות. שיטות: המחקר בוצע במרכז אחד בסין בו הנשים הוקצו באופן אקראי לאחת הקבוצות הנ״ל. המחקר כלל 150 חולות בגילאים 18-45 אם אבחנה של נגעים טרום ממאירים עם אטיפיה של רירית הרחם או סרטן הרחם בדרגת התמיינות טובה. 74 נשים טופלו בפרוגסטרון (מגסטרול אצטאט) ו-76 נשים טופלו באופן דומה בפרוגסטרון בתוספת מטפורמין. תוצאות: בתום מעקב של 16 שבועות, תגובה מלאה לטיפול, כלומר העלמות של הנגעים הפתולוגיים, ארעה ב 34.3% בנשים שטופלו בתוספת מטפורמין לעומת 20.7% בלבד בקבוצה השנייה. ההבדלים היו אף משמעותיים יותר, כאשר בחנו את קבוצת הנגעים הטרום ממאירים בנפרד, שם נרשמה תגובה מלאה בכ-40% מהנשים שטופלו במטפורמין לעומת כ-20% בקבוצה השניה. מסקנה: השילוב של מטפורמין עם פרוגסטרון נמצא יעיל יותר בעיקר בטיפול בנגעים טרום ממאירים של רירית הרחם. בבריאות, ד"ר לירון קוגן איורים: קופי אידית

הצג הכל

עמודים (15)

  • | ד"ר לירון קוגן

    התמחות על מאוניברסיטת מקגיל שבקנדה. בביצוע ניתוחים בגישה זעיר פולשנית. מרפאת צוואר הרחם וקולפוסקופיה ו מעקב לאורך שנים: קולפוסקופיה מבוצעת כבדיקה גינקולוגית רגילה, ההסתכלות על צוואר הרחם והנרתיק באמצעות מכשיר אופטי המאפשר הגדלה, ובכך ניתן לזהות שינויים שלא ניתנים לאבחון בבדיקה רגילה. ​ מהן ההתוויות לקולפוסקופיה? בדיקת פאפ לא תקינה. צוואר במראה לא תקין בבדיקה רגילה. דימום לאחר קיום יחסים או מסיבה אחרת. יבלות וירליות באיזור הפות (קונדילומה). חזרה | סגרי < לקביעת תור

  • שימור פריון בנשים עם ממאירויות | ד"ר לירון קוגן | גינקואונקולוג

    שימור פריון בנשים עם ממאירויות של מערכת המין מרבית הממאירויות של מערכת המין הנשית מאובחנות לאחר גיל 50. יחד עם זאת, למרבה הצער, מספר לא מבוטל של נשים מאובחנות עם ממאירות גינקולוגית בגיל הפריון. (סרטן השחלה- 6.5%, סרטן הרחם- 12%, סרטן צוואר הרחם – 36.5%). בשנים האחרונות קיימת מגמה מחד בה חלק גדול מהנשים דוחה את תוכניות הילודה לאחר גיל 35 ומאידך, נשים רבות מעוניינות להמשיך ולהרחיב את המשפחה לאחר גיל זה למרות האבחנה של סרטן. כתוצאה מכך, קיימות היום יותר אפשרויות לשימור פריון עם אבחנה של סרטן תוך שמירה מקסימלית על בטיחות החולה. השפעות כימותרפיה וקרינה על הפריון בנשים מרבית הטיפולים הללו מושתתים על פגיעה בחומר הגנטי (DNA) ומנגנוני התיקון בתאי הסרטן ובכך מביאים לתמותה של תאים אלו. טיפולים אלה אינם בררניים ולמעשה פוגעים לאו דווקא בתאי הסרטן. לאחר קרינה וכימותרפיה, הסיכון לכשל שחלתי מוקדם וכתוצאה מכך אי פריון, מוגבר. מידת הנזק לאיברי הרבייה הבריאים תלויה במספר גורמים כמו: גיל בזמן הטיפול, סוג ומינון הכימותרפיה והקרינה וכן שדה הקרינה. למרבה המזל, תרופות הכימותרפיה הנפוצות בסרטנים גינקולוגיים מקבוצת הפלטין (carboplatin, cisplatin) והטקסול (paclitaxel) טומנים בחובם סיכון קל עד בינוני בלבד לכשל שחלתי. בפרקים הבאים קראי את תמצית האפשרויות הקיימות לשימור פריון בשלוש הממאירויות הגינקולוגיות הנפוצות: סרטן השחלה, סרטן רירית הרחם וסרטן צוואר הרחם. באופן כללי, המפתח הוא טיפול כירורגי ממוקד ומדויק עם מינימום נזק לאיברי הרבייה או טיפול תרופתי שמרני עם ניטור קפדני (סרטן רירית הרחם). חשוב לי מאוד להדגיש: הטיפולים המוזכרים אינם מתאימים לכולן ואף עלולים להוות סיכון משמעותי אם יינתנו למטופלת הלא מתאימה. כל טיפול צריך להיות מותאם אישית בקפידה, בהתאם לרצונה של המטופלת, מאפייני האישה והממאירות הספציפית. שימור פריון בנשים עם סרטן של רירית הרחם סרטן של רירית הרחם (סרטן האנדומטריום) נחשב לנפוץ ביותר מבין גידולי מערכת המין הנשית במדינות מודרניות ושכיחותו עולה עם העלייה בשיעור ההשמנה. הטיפול המקובל בסרטן זה הוא כריתת רחם, טפולות והערכה ניתוחית של בלוטות הלימפה. 4-5% מהנשים עם סרטן הרחם מאובחנות מתחת לגיל 40. במקרים מסוימים של נשים צעירות עם סרטן רירית הרחם ניתן לשקול טיפול משמר פריון המבוסס על פרוגסטרון, בצורותיו השונות ודחיית הטיפול הניתוחי לאחר גיל הפריון. חשוב לזכור שטיפול זה מתאים לנשים עם מחלה בדרגת מסוכנות נמוכה בלבד. ​ < קראי עוד הסיכון שכרוך בטיפול משמר פוריות הסיכון העיקרי הוא טיפול שמרני בגידול סרטני מתקדם יותר ממה שניתן לחשוב, כולל סרטן נוסף המערב את השחלות. בנשים עד גיל 45, עד כרבע מהן, תאובחנה במקביל לסרטן הרחם עם סרטן שחלה בשלב ראשוני. בנוסף, סרטן רירית הרחם בצעירות, מחייב בדיקה לנשאות ל- HNPCC, מוטציה מורשת המעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרחם במהלך החיים. לכן, הערכה לפני החלטה על שימור פוריות בנשים עם סרטן רירית הרחם, חייבת לכלול דגימה טובה של רירית הרחם (גרידה) הכוללת בדיקה פתולוגית מהימנה והדמיה של האגן באמצעות אולטר-סאונד ו- MRI להערכת מידת החדירה לרחם ומעורבות בלוטות לימפה. מועמדות לטיפול משמר פוריות עבור נשים בגיל הפוריות עם מחלה בשלב מוקדם, ללא חדירה לשריר הרחם ודרגת ממאירות נמוכה מוכחת בגרידה (stage 1, grade 1). אני לא ממליץ על טיפול משמר פוריות לנשים עם גידול החודר עמוק לרחם, גידול בדרגת התמיינות גבוהה וכן לנשים נשאיות HNPCC. טיפול משמר פוריות הטיפול ההורמונלי שניתן מבוסס על פרוגסטין. וניתן כטיפול פומי יומיומי (medroxyprogesterone acetate או megesterol acetate), באמצעות התקן תוך רחמי (מירנה) המפריש פרוגסטרון מקומי או כטיפול משולב. כ- 80% מהנשים תגבנה לטיפול, אך ב 25% מהמקרים המחלה תחזור, לעיתים חודשים רבים לאחר הפסקת הטיפול. זמן התגובה לטיפול נע בין 8 שבועות ועד 9 חודשים. בכדי לראות תגובה לטיפול, מומלץ לבצע ביופסיה של רירית הרחם כעבור 3 חודשים מתחילת הטיפול. מעקב נדרש אחת ל-3 חודשים, ע"י לקיחת ביופסיה תוך רחמית. (יכול להתבצע עם התקן). לאחר 2 ביופסיות ללא מחלה, ההמלצה תהיה להרות מהר ככל האפשר. במידה ואינך מעוניינת להרות בשלב זה, ההמלצה הרווחת להמשיך את הטיפול ע"י התקן תוך רחמי. במידה ואינך מגיבה לטיפול לאחר 3 חודשים, ניתן להעלות את מינון הטיפול. במידה ולא תגיבי לטיפול לאחר 9 חודשים, ההמלצה - לזנוח את הטיפול השמרני. שימור פריון בנשים עם סרטן של צוואר הרחם סרטן צוואר הרחם מאובחן לעיתים קרובות בגיל הפוריות. אפשרויות הטיפול משמר הפוריות כוללות קוניזציה של הצוואר (כריתת חלק מצוואר הרחם), טרכלקטומיה פשוטה (כריתת הצוואר ושימור הרחם) וטרכלקטומיה רדיקלית (כריתת הצוואר יחד עם רקמה היקפית לו ושימור הרחם). קריטריונים לטיפול משמר פוריות חשוב לזכור כי גם אם את עומדת בכל הקריטריונים, עדיין קיים סיכון של כ-10%, שנצטרך לעבור לטיפול שאיננו שמרני בשל מעורבות שוליים או בלוטות לימפה מעורבות. בהנחה שאת בגיל הפוריות ואת מעוניינת בשימור פוריות, הקריטריונים המקובלים יהיו: -מחלה בשלב מוקדם יחסית. (שלב 1a1 ועד שלב 1b1, עד 2 ס״מ). -העדר גורמי סיכון אחרים כמו: מעורבות כלי דם ולימפה (LVSI), שוליים קטנים מ 5 מ״מ, חדירה לפנים הצוואר, גידול בדרגת התמיינות מתקדמת והעדר מעורבות של בלוטות לימפה. הערכה טרום ניתוחית MRI הוא כלי חיוני להערכת גודל הגידול, מיקומו והימצאות גידול ברקמת הפרמטריה (הרקמה משני צידי צוואר הרחם). < קראי עוד גידול בשלב 1a1 (גידול של עד 3-ממ' מוגבל לצוואר) ללא מעורבות כלי דם או לימפה. במקרה זה קוניזציה של צוואר הרחם תוך שימוש בסקלפל הוא הטיפול המתאים, ללא כריתת בלוטות לימפה. גידול בשלב 1a1 עם מעורבות כלי דם או לימפה, גידול בשלב 1a2 (גידול של 3-5 ממ, מוגבל לצוואר) ו- 1b1 (עד 2ס״מ מוגבל לצוואר) ניתוח משמר פוריות אפשרי, אך יכלול הערכה של בלוטות לימפה. האפשרויות לניתוח משמר פוריות כוללות קוניזציה עמוקה של הצוואר (כריתת חלק ניכר מצוואר הרחם), טרכלקטומיה פשוטה (כריתת הצוואר ושימור הרחםוטרכלקטומיהרדיקלית (כריתת הצוואר יחד עם רקמה היקפית-פרמטריה ושימור הרחם). לאחרונה הגישה היא פחות רדיקלית לאחר שבעבודות שונות נמצא כי הסיכון למעורבות פרמטריה (הרקמה ההיקפית לצוואר הרחם) בגידולים קטנים של - 2 ס"מ, ללא חדירה עמוקה וללא מעורבות בלוטות, הוא נמוך מאוד (פחות מ- 1%). בנוסף, בגישה פחות רדיקלית, הסיכוי להרות גדול יותר והסיכון ללידה מוקדמת נמוך יותר משמעותית. גידולים > 2 ס״מ המוגבלים לצוואר הרחם במקרים אלו ניתן לשקול את האפשרות של שימור פוריות. ראשית, יש לשלול מעורבות בלוטות לימפה בגישה זעיר פולשנית. הטיפול המומלץ יהיה מתן כימותרפיה לפני הניתוח (neoadjuvant chemotherapy), ולאחריה ניתוח לכריתת צוואר הרחם, תוך שימור הרחם, בנשים שהגיבו לטיפול הכימותרפי. פוריות ותופעות לוואי מילדותיות בנשים לאחר טיפול משמר פוריות. שיעורי הפרעות האי-פוריות לאחר טרכלקטומי יכולים להגיע עד כ-40%, לרוב כתוצאה מהיצרות צווארית (cervical stenosis). הריונות – כמעט מחצית מהנשים לאחר טרכלקטומי ותפר צווארי תלדנה במועד. יחד עם זאת, טיפול זה כרוך בשיעור של 20% הפלות בשליש ראשון, שיעור שאינו גבוה מהאוכלוסייה הכללית, עד כ- 10% הפלות בשליש שני של ההריון לאחר ירידת מים מוקדמת ועד 25% לידה מוקדמת לפני שבוע 37. (מחציתן לפני שבוע 32). שימור פריון בנשים עם סרטן השחלה מדי שנה מאובחנות בישראל למעלה מ-300 נשים חדשות עם סרטן שחלות. כ-10% מהן לפני גיל 45. סרטן השחלה כולל תוכו מס' סוגי מחלות: -סרטן שחלות אפיתליאלי פולשני (Invasive epithelial ovarian cancer). מאובחן למרבה הצער, לרוב בשלב מתקדם, בקרב נשים מבוגרות. -סרטן עם ממאירות גבולית (Borderline ovarian tumor) – אופייני יותר לנשים בגיל הפוריות. -סרטן ממקור תאי נבט (Germ cell tumor) – מאובחן לרוב בשלב מוקדם ובנשים בגיל הפוריות. -סרטן ממקור המשתית (למשל, Granulosa cell tumor) – מאובחן בנשים מבוגרות, אך גם בנשים צעירות, לרוב בשלב מוקדם. ​​ סרטן שחלות אפיתליאלי פולשני : הטיפול המקובל בסרטן מסוג זה, שלרוב מאובחן בשלב מתקדם הוא ניתוח לפני או אחרי טיפול כימותרפי. במקרים מאוד מסוימים של נשים בגיל הפוריות עם סרטן המוגבל לשחלה אחת (שלב 1A) בדרגת התמיינות טובה. ניתן לשמר את הרחם ואת השחלה השנייה הלא מעורבת עם שיעורי הישרדות של למעלה מ- 90%. סרטן שחלות עם ממאירות גבולית מסוג Serous : זהו סרטן השחלות עם ממאירות גבולית הנפוץ ביותר (90%). מחצית מהמקרים שתי השחלות מעורבות. גידולים אלו מופיעים בשכיחות של 2-6 מקרים ל 100,000 וכשליש מהנשים מאובחנות לפני גיל 40. ניתוח משמר פוריות לגידולים מסוג זה יכלול כריתה של השחלה המעורבת בלבד, דגימות נוזל מחלל הבטן, דגימות ממעטפת חלל הצפק (פריטונאום) ודגימות של מעטפת השומן מעל איברי הבטן (אומנטום). דגימת בלוטות לימפה שנויה במחלוקת ולא הוכחה כמשנה טיפול או הישרדות לטווח ארוך. כריתה של הציסטה בלבד, תוך שימור השחלה אפשרית, אך כרוכה בסיכון מוגבר לחזרה של הגידול של עד 30%. המקרה היחיד בו אשקול פעולה זו היא מצב בו קיימת שחלה אחת בלבד, או מצב בו שתי השחלות מעורבות. < קראי עוד סרטן שחלות ממקור תאי נבט (Germ cell tumor): מקור גידולים אלו הוא תאי הנבט בשחלה. הם מהווים 5% מכלל גידולי השחלה הממאירים. הגיל הנפוץ לגידולים אלו הוא 10-30, ובקבוצת גיל זו הם מהווים 70% מהגידולים השחלתיים. הגידולים העיקריים המשתייכים לקבוצה זו הם גידולים מסוג דיסגרמינומה dysgerminoma), טרטומה לא בשלה (immature teratoma) ו- endodermal sinus tumor. במרבית המקרים מדובר על מעורבות של שחלה אחת בלבד. הטיפול בכל המקרים הללו יהיה משמר פריון, לאור גילן הצעיר של המאובחנות במחלה והצלחת הטיפול הכימותרפי. (מעל 90% ריפוי מלא גם במחלה גרורתית). הטיפול הכירורגי כולל כריתת הגידול, דגימת בלוטות לימפה וכל רקמה חשודה כגידול. הטיפול הכימותרפי כולל שילוב של התרופות Bleomycin, Etoposide, Cisplatin. טיפול משמר פריון בנשים אלו כרוך בשיעורי הצלחה מעולים בכל הקשור לפוטנציאל להרות וללדת בהמשך. סרטן שחלות ממקור המשתית (Granulosa cell tumor): גידולים אלו נדירים יחסית (1.2% מכלל גידולי השחלה). תאי הגידול, בשונה מגידולים אחרים, מפרישים הורמונים (אינהיבין, אסטרדיול). רובם מאובחנים בשלב מוקדם, כאשר מעורבות בלוטות לימפה היא נדירה. כ-5% מהמקרים מאובחנים לפני גיל ההתבגרות (juvenile type). שאר המקרים מאובחנים סביב גיל 50 . (adult type). לנשים המאובחנות בשלב בלבד (גידול מוגבל לשחלה אחת) ומעוניינות בשימור פריון, הניתוח יכלול כריתת השחלה והחצוצרה בצד המעורב בגידול, דגימות פריטונאום (קרום הצפק המכסה על קירות הבטן), דגימות אומנטום (רקמת השומן המכסה על האיברים השונים), דגימות נוזל שטיפה וסריקת חלל הבטן. כתוצאה מסיכון לסרטן של רירית הרחם, כתוצאה מההורמונים המופרשים (אסטרדיול) תבוצע דגימה של רירית הרחם.

  • סרטן השחלה והחצוצרה | ד"ר לירון קוגן | גינקואונקולוג

    סרטן השחלה התסמינים בסרטן שחלה אינם ספציפיים ולכן אינם ממקדים אותנו לחשוד בכך. התוצאה, אבחנה בשלב מתקדם יחסית. < לקביעת תור - צרי קשר מהי שחלה ומהי חצוצרה? שתי השחלות ושתי החצוצרות הן איברים קטנים המהווים חלק ממערכת הרבייה הנשית. השחלה מכילה את מאגר הביציות עוד מהתקופה בה היית ברחם אימך. החצוצרה מהווה אזור מעבר בין חלל הרחם לחלל הבטן ובה מתרחש תהליך ההפריה. מערכת הרביה הנשית נמצאת בחלל הבטן, באגן ומכוסה ע"י אומנטום - {שכבת שומן - Omentum} המכסה על המעי ושלפוחית השתן. ​ מהו סרטן שחלה אפיתליאלי? למעשה מדובר במרבית המקרים בסרטן החצוצרה, אם כי סרטן זה יכול להתפתח גם בשחלה או בתאי קרום הצפק (פריטונאום, כלומר: שכבת תאים דקה המצפה את כל איברי הבטן). תאים תקינים בשחלה/חצוצרה עוברים שינוי לאחריו הם מתחילים להתרבות באופן בלתי מבוקר או נשלט. הגיל הנפוץ הוא 55-65, אך קיימים מקרים בנשים צעירות או מבוגרות. סרטן שחלה/חצוצרה יכול להופיע על רקע תורשתי. (נשאות למוטציה בגן BRCA). מהם התסמינים המופיעים בסרטן השחלה / חצוצרה? למרבה הצער התסמינים בסרטן שחלה/חצוצרה אינם ספציפיים ולכן אינם ממקדים אותנו לחשוד בכך. התוצאה היא אבחנה בשלב מתקדם יחסית. מצבים רבים יכולים לגרום לתסמינים הבאים: בנוסף, לעיתים לא קיימים תסמינים כלל. ​ התסמינים יכולים לכלול: -תפיחות בטנית. -כאבי בטן לא ממוקדים. -תחושת מלאות וכתוצאה מכך ירידה בתיאבון. -דחיפות ותכיפות במתן שתן. ​ האיורים לעיל מראים על התהליך הבא: הצד שפונה לחלל הבטן בשחלה מורכב משכבה אחת של תאים שנקראת, תאי אפיתל . באופן דומה צד החצוצרה שפונה לחלל החצוצרה מורכב גם הוא מתאי אפיתל - {Epithelial cells}. ​ באופן תקין תאים משכבת האפיתל "מזדקנים", נשחקים, מתים ומוחלפים ע"י תאים בודדים אחרים. כאשר חלוקת תאי האפיתל הופכת בלתי מבוקרת ובלתי נשלטת, נוצר גידול סרטני. בשלב מסוים תאי הגידול מתחלקים ומתרבים באופן שפורץ את מעטפת השחלה. מכאן הם יכולים להתפזר לרקמות סמוכות ובחלל הבטן. תאי הגידול יכולים להתפזר בחלל הבטן וכן דרך מערכות הלימפה והדם לאיברים מרוחקים. ​ האזורים הנפוצים אליהם מגיע הגידול הם שכבת האומנטום (שכבת שומן על המעי) איברי האגן וכן כרום הצפק (פריטונאום, כלומר: שכבת תאים המצפה את כל איברי הבטן) במקרים של מחלה מפושטת, הגידול יכול להגיע לאיברי הבטן השונים (כבד, טחול, מעי) ואפילו לריאות. מהי מיימת (Ascites)? בחלק מהחולות יכול להצטבר נוזל בחלל הבטן בכמות גדולה, מה שגורם לתסמינים שתוארו מעלה. נוזל זה נקרא מיימת- Ascites. ​ כיצד נוצרת מיימת? בלוטות הלימפה משמשות כסננים בגוף ואחראיות להיפטר מזיהומים שונים, תאים מתים ונוזל. הבלוטות מחוברות במערכת צינורות שנקראת דרכי הלימפה. כאשר תאי הגידול חודרים למערכת הלימפה, בלוטות הלימפה מפסיקות לספוג את נוזל העודף בחלל הבטן. ​ בנוסף תאי הגידול מפרישים נוזל וכן תאי קרום הצפק שעוטף את קיר הבטן והאברים השונים, בעקבות הגירוי של תאי הסרטן אשר משחררים נוזל גם כן ובנוסף. תהליך הניתוח בשלבים: 1. החתך שנעשה בניתוח פתוח לסרטן שחלה מתחיל בעצם האגן (פוביס) ועד למעל הטבור. פתיחת הבטן מתבצעת בשכבות. ​ 2. בתחילת הניתוח מתבצעת סקירה של חלל הבטן ומישוש של איברי הבטן השונים בכדי לזהות מוקדי מחלה. ​ 3. שכבת השומן, שנמצאת מעל איברי הבטן (אומנטום) מהווה מקור להתפשטות הגידול ולכן מוסרת בניתוח (אומנטקטומי). ​ 4. הרחם, שתי השחלות והחצוצרות מוסרים בניתוח (Total hysterectomy, bilateral salpingo-ophorectomy). ​ 5. לאחר הוצאת הרחם, כיפת הנרתיק נסגרת באמצעות מספר תפרים נספגים. לעיתים חלק מבלוטות הלימפה מוסרות בניתוח. מטרת הניתוח הוא להוציא כל רקמה גידולית נראית לעין תוך פגיעה מינימלית באיברים השונים. ​ כאשר המחלה איננה מפושטת (שלב מוקדם), ניתוח כזה יכול להתבצע בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית או בסיוע רובוט). גישה זו מאפשרת החלמה וחזרה מהירה לשגרה וטיפול כימותרפי זמן קצר מאוד לאחר הניתוח, באם יש צורך. בשלבים מתקדמים, כאשר איברים רבים מעורבים בחלקם הפנימי ולא רק על פני השטח, כולל כלי דם גדולים וחלק ניכר מהמעי, כך שכריתת מעי נרחבת תהווה פגיעה משמעותית באיכות החיים לאחר הניתוח, הטיפול המומלץ יהיה נאואדג׳ובנטי. פירושו, מתן כימותרפיה לפני הניתוח. האם יש בדיקה שיכולה לאבחן סרטן שחלה? הדמיה של חלל הבטן והאגן (אולטרה-סאונד, סריקת CT וכד) יכולה לזהות מסה שחלתית לא תקינה או פיזור גרורתי בחלל הבטן. למרות שלא קיימת בדיקה שיכולה לומר בוודאות ״סרטן שחלה״, הבדיקה הנפוצה שמכוונת לכך היא בדיקה לסמן CA125. הבדיקה יותר אבחנתית בנשים לאחר גיל הבלות, אך אין היא יכולה להעיד בוודאות על הימצאות סרטן שחלה. ​ במקרים בהם ההדמיה מצביעה על מחלה מפושטת, דגימה של רקמה חשודה כגידולית בהרדמה מקומית יכולה לאמת את החשד. במקרים, בהם ההדמיה מצביעה על ממצא סביב השחלה/חצוצרה בלבד, לעיתים ניתוח הוא הדרך היחידה לדעת בוודאות האם מדובר בממצא ממאיר. מהו הניתוח המומלץ בסרטן שחלה ? המטרה בניתוח עם התוויה של סרטן שחלה הוא לסיים את הניתוח, כאשר בחלל הבטן לא קיימת רקמה גידולית נראית לעין, תוך כדי גרימת מינימום נזק כתוצאה מהניתוח עצמו בכדי לאפשר החלמה מהירה וטיפול כימותרפי מוקדם כל האפשר, באם נדרש בהמשך. הניתוח כולל דגימת נוזל מחלל הבטן וכל ממצא חשוד בחלל, כריתה של הרחם בשלמותו יחד עם החצוצרות והשחלות, כריתה של מעטפת השומן מעל האיברים השונים (אומנטום) שבמקרים רבים מעורבת במחלה וכריתה של כל נגע חשוד כגידולי, כולל נגעים על פני איברי הבטן השונים: מעי, כבד, טחול, סרעפת. לעיתים יש צורך בהוצאת חלק מבלוטות הלימפה. כיצד נקבע שלב המחלה? שלב המחלה נקבע בניתוח בהתאם לדרגת מפושטות הגידול ובאופן כללי. בשלב 1 המחלה מוגבלת לשחלות/חצוצרות. בשלב 2 המחלה נמצאת באגן בלבד. בשלב 3 המחלה כבר נמצאת על פני איברי הבטן השונים. ובשלב 4 היא חודרת לתוך איברים סמוכים או רחוקים. למרבה הצער, מרבית המקרים מאובחנים בשלב 3-4. ​ מה הטיפול הכימותרפי שניתן לפני הניתוח, באם ניתן טיפול שכזה ולכמה זמן? במרבית המקרים מדובר בשילוב של 2 תרופות הניתנות דרך הוריד אחת ל-3 שבועות: Carboplatinium ו- Paclitaxel. לרוב, טיפול שכזה יינתן 4 פעמים לפני הניתוח. (12 שבועות). לפני כל טיפול שכזה, ארצה להתרשם ולהבין מהם תופעות הלוואי המרכזיות ולהתאים את הטיפול בהתאם לכך ולבדיקות הדם. כיצד אדע שאני מגיבה היטב לטיפול לפני הניתוח? ראשית, למרות תופעות הלוואי מהטיפול התרופתי, תרגישי טוב יותר! CA125 מהווה סמן טוב לתגובה לטיפול. לאחר 3-4 טיפולים נחזור על בדיקת ה- CT שתעזור לנו להעריך את התגובה לטיפול ולהיערך לניתוח המתאים. מה קורה לאחר הניתוח? באם נותחת בגישה זעיר פולשנית, הביקור המרפאתי הראשון יהיה כשבוע לאחר הניתוח. בביקור זה אתרשם ממהירות ההחלמה שלך, צלקות הניתוח והמוכנות להמשך הטיפול הכימותרפי. באם לא קיבלת כימותרפיה לפני הניתוח, נמתין כ-3 שבועות לאחר הניתוח כדי לקבל את תוצאות הפתולוגיה ולתכנן יחד את הטיפול שלאחר הניתוח. במרבית המקרים, ניאלץ להמשיך/להתחיל טיפול כימותרפי לאחר הניתוח. מה קורה לאחר תום הטיפול? אנו הופכים למשפחה. בתחילה, תאלצי לבקר במרפאתי אחת ל -3 חודשים, לצורך בדיקה גופנית ובדיקות דם. במקרים מסוימים נבצע גם הדמיה. יש לשקול בדיקה של מוטציות מסוג HRD בגידול מכיוון שבדיקה זו יכולה לאפשר טיפול מכוון מטרה מניעתי בנשים המתאימות לכך (לינפרזה, ראי טיפול מכוון מטרה). מה קורה אם המחלה חוזרת? באם המחלה חוזרת הטיפול יהיה לרוב כימותרפיה. במקרים מסוימים עם התוויות מוגדרות היטב - ניתן לשקול טיפול ניתוחי.

הצג הכל