חפשי מידע באתר:

סרטן צוואר הרחם אחד מבין הגידולים הממאירים במערכת הרבייה והמין הנשית. המידע הבא סוקר בהרחבה את סוג הגידול, המחלה, הטיפול ועוד. < לקביעת תור - צרי קשר גורמי הסיכון לסרטן צוואר הרחם: גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא הידבקות בנגיף הפפילומה המועבר במגע עור, כולל מגע מיני. כאמור, כ-80% מהנשים נחשפות לנגיף זה במהלך חייהן, אך למרבה המזל, במרבית המקרים, מערכת החיסון מתמודדת עימו בהצלחה. ​ קיימים מעל 100 זנים שונים של נגיף הפפילומה, כאשר רובם לא גורמים לסרטן. זיהום בזנים מסוימים מאוד כמו זנים 16 ו-18 לאורך זמן רב, עלול לגרום להתפתחות סרטן בצוואר הרחם. החיסון לסרטן צוואר הרחם/נגיף הפפילומה: קיימים בשוק שני סוגים מסחריים של חיסונים לסרטן צוואר הרחם (GARDASIL®9 ו Cervarix). שני החיסונים הוכחו כבטוחים בעבודות רבות, באוכלוסיות גדולות ובמשך למעלה מעשור ומאושרים במדינות כמו אוסטרליה, קנדה וארה"ב . ​ בנוסף, החיסון הוכח כיעיל באופן דרמטי בהפחתת השכיחות של נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם ובהפחתה של כ- 90% בסיכון ליבלות באיברי המין (GARDASIL®9). בארה"ב ובקנדה החיסון מאושר עד גיל 26, לאור עבודות רבות ומידע מבוסס על יעילותו בקבוצת גיל זו. ההחלטה לחסן נשים לאחר גיל 26, חייבת להתקבל ע"י מומחה בתחום ולהתבצע על בסיס אישי, בהתאם למאפייני האישה וגורמי הסיכון. גם אם נדבקת בעבר בנגיף הפפילומה, החיסון יכול להיות יעיל במניעה של הידבקות בזנים אחרים של הווירוס . חשוב מאוד להמשיך את בדיקות הסקר הקבועות למניעה של סרטן צוואר הרחם גם אם התחסנת. מהו סרטן צוואר הרחם? מהם התסמינים של סרטן צוואר הרחם והאם ישנם תסמינים מוקדמים? לעיתים לא קיימים תסמינים כלשהם. התסמינים הנפוצים הם: -דמם לדני לא סדיר. -דמם לדני לאחר קיום יחסי מין. -דמם לדני לאחר גיל הבלות. -הפרשה נרתיקית. כל התסמינים הללו אינם שמורים רק לסרטן צוואר הרחם ויכולים להופיע גם כתוצאה מסיבות אחרות. איך נדבקים בסרטן זה? במעל 97% מהמקרים מקורו של סרטן צוואר הרחם הוא בנגיף הפפילומה ובשמו הרפואי - HPV (human papilloma virus). נגיף הפפילומה נפוץ מאוד, מועבר בקלות במגע עור כולל יחסי מין, כאשר זנים מסוימים שלו גורמים ליבלות באיברי המין (קונדילומות/פפילומות) וזנים אחרים עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. נגיף הפפילומה באופן נדיר יותר, עלול לגרום לסרטן הפות והעריה וכן סרטן האנוס בנשים, אך גם בגברים. בעוד אמצעי מניעה כמו קונדומים מגנים מהדבקה ממרבית מחלות המין, אם אינם מגנים באופן מלא מהידבקות בנגיף הפפילומה, מכיוון שהנגיף יכול להימצא באזורים שלא מוגנים. הסיכון להדבקה בנגיף ה- HPV בנתונים מארה"ב מגיע עד 75-80% עד גיל 50. ככל הנראה בישראל המספרים נמוכים יותר. למרבה המזל, מרבית הנשים שנדבקות בנגיף הפפילומה לא מפתחות תסמינים כלשהם ובמרבית המקרים (80-90%) מערכת החיסון מתמודדת בהצלחה עם הנגיף. ​ ב- 10-20% הנותרים, הנגיף נשאר פעיל, בין אם יש לכך גורם סיכון כמו עישון, כשל חיסוני או לעיתים מסיבה שלא ברורה לנו, ואם מדובר בזנים מסוימים של הוירוס, שנחשבים מסוכנים יותר (כמו זנים 16,18 שאחראים על 90% ממקרי צוואר הרחם). ניתן לפתח נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם ובהמשך סרטן צוואר הרחם. הזמן שבין ההדבקה ועד התפתחות סרטן צוואר הרחם אורך בממוצע 20-25 שנים, מה שמתיר לנו הרבה זמן לאבחן, לטפל ולמנוע התפתחות של סרטן צוואר הרחם. ​ בדיקה לוירוס הפפילומה (hpv test) הבדיקה מתבצעת באותו האופן כמו בדיקת הפאפ. בבדיקה זו נשלח את הדגימה לבדיקת DNA שתאתר רק זנים של הנגיף שמעלים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם. הבדיקה אינה מומלצת לנשים מתחת לגיל 25, מכיוון ששם שיעור הנשים שנושאות נגיף זה גבוה ולבדיקה אין משמעות קלינית (במרבית הנשים בקבוצת גיל זו, מערכת החיסון תתמודד ותעלים את הנגיף). תוצאה חיובית בקבוצת גיל זו עלולה להוביל לבדיקות מיותרות וחרדה ללא סיבה אצל המטופלת. אם שתי הבדיקות (פאפ ובדיקה לווירוס הפפילומה) מבוצעות יחד (cotesting) הסיכון להימצאות נגעים טרום ממאירים זניח ולכן אם בוחרים ב- cotesting כשיטת סקר ניתן לבצע את הבדיקות אחת ל- 5 שנים. באם בדיקות הסקר אינן תקינות, לרוב מומלץ על בדיקת קולופוסקופיה . זוהי בדיקה שמבוצעת כמו בדיקה גינקולוגית רגילה. במהלך הבדיקה אסתכל על דפנות הנרתיק וצוואר הרחם בהגדלה ואשתמש בחומרים שיכולים לצבוע רקמה חשודה לממאירות. כל נגע חשוד בבדיקה יידגם באמצעות ביופסיה ויישלח לבדיקה פתולוגית. האם יש בדיקה לגילוי סרטן זה? בדיקת הפאפ (PAP) ובדיקה לווירוס הפפילומה (hpv test). שתי הבדיקות משמשות כבדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם. חשוב להדגיש ששתיהן לא אבחנתיות לסרטן צוואר הרחם ומשמשות בדיקות סקר בלבד. במילים אחרות, אם את סובלת מתסמינים כלשהם כמו דמם לאחר קיום יחסי מין, אין להסתפק בבדיקות אלה ויש צורך בבדיקת קולפוסקופיה (פירוט בהמשך) ע"י מומחה בתחום שעבר הכשרה לכך. ​ בדיקות הסקר הקיימות: -בדיקת הפאפ (Papanicolaou or "Pap" test). -בדיקה לווירוס הפפילומה. (hpv test). בדיקות הסקר נועדו בכדי לאתר נגעים בצוואר הרחם בעודם טרום ממאירים ובכך למנוע התפתחות של סרטן צוואר הרחם. ​ בדיקת הפאפ (Papanicolaou or "Pap" test): בבדיקה זו אנו דוגמים תאים מצוואר הרחם, הממוקם בחלקו התחתון של הרחם. הבדיקה מבוצעת כמו בדיקה גינקולוגית רגילה במהלכה מעבירים מברשת ע"פ אזור מסוים בצוואר הרחם, כך שתאים באזור נושרים ונדבקים למברשת. התאים שעל פני המברשת נמרחים על פני זכוכית (smear) ומועברים לפתולוג או לחלופין, מועברים למבחנה עם נוזל (liquid pap). חשוב לציין שבעד שליש מהמקרים, הבדיקה לא תזהה נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם, גם אם קיימים כאלה. ולכן זו בדיקת סקר בלבד ולא בדיקה אבחנתית במקרה שאת עם תסמינים. כאמור, סרטן צוואר הרחם מתפתח בתהליך שאורך 20-25 שנים מאז ההדבקה בנגיף הפפילומה, מה שמשאיר לנו זמן רב לאתר את הנגעים הטרום ממאירים בצוואר הרחם, כאשר הבדיקה מתבצעת באופן סדיר. (אחת ל-3 שנים). ​ מחלה בצוואר הרחם בלבד מעל 3 מ"מ ועד 4 ס"מ במחלה מתקדמת יותר, אך עדיין מוגבלת לצוואר הרחם של עד 4 ס"מ (שלבים IA2-IB2), הטיפול המקובל יהיה כריתה נרחבת יותר של הרחם (כריתה רדיקלית) הכוללת גם רקמה היקפית לצוואר הרחם וחלק מהנרתיק. ​ לאור מחקרים מהשנתיים האחרונות שהעלו חשד כי גישה זעיר פולשנית מביאה לתוצאות אונקולוגיות פחות טובות בהשוואה לגישה פתוחה, אני נוהג לקיים דיון שקוף ופתוח עם המטופלות לגבי היתרונות והחסרונות בכל אחת מהשיטות, בהתאם לספרות העדכנית ומאפייני הגידול ותופר לכל אחת את חליפת הטיפול שתואמת לה. בכל אופן, בגידולים גדולים מ-2 ס"מ, הטיפול המועדף עפ"י הספרות העדכנית יהיה ניתוח בגישה פתוחה. ​ דגימת בלוטות לימפה בניתוח (בלוטות זקיף): בכל גישה ניתוחית, הניתוח יחל מדגימת בלוטות לימפה בשיטת בלוטות הזקיף (sentinel nodes) ובכל מקרה של מעורבות בלוטות, הניתוח יופסק. בשיטה זו מוזרק חומר מיוחד לצוואר הרחם בתחילת הניתוח ובמהלכו, בעזרת מצלמה מיוחדת ניתן להדגים את מערכת הלימפה בצבע שונה. הבלוטה הראשונה שמנקזת את צוואר הרחם היא בלוטת הזקיף וזו הבלוטה שתוצא בניתוח. ​ בשיטה זו מעלים את הדיוק בניתוח ומפחיתים בצורה משמעותית מאוד את תופעות הלוואי, שעלולות להיגרם מפגיעה שלא לצורך במערכת הלימפה. במקרה של בלוטות לימפה מעורבות הטיפול שנמצא יעיל ביותר הוא קרינה משולבת עם כימותרפיה. ניתוח במקרה שכזה לא מעלה את סיכויי ההישרדות ורק כרוך בתופעות לוואי רבות יותר. ​ שלבי המחלה (staging): שלב המחלה מכוון אותנו לטיפול המתאים. הטיפול ייקבע בהתאם לשלב המחלה, הגיל, מחלות הרקע והרצון שלך לשימור פריון. לצורך הערכה טרום ניתוחית תבוצע בדיקה גופנית מלאה והדמיה הכוללת MRI ובדיקת PET. מה הטיפול המקובל? מה הניתוח המקובל בסרטן צוואר הרחם? נגעים טרום ממאירים בדרגה חמורה (CIN3) / נגע ממאיר של עד 3 מ"מ הטיפול הסטנדרטי במרבית המקרים הוא כריתת רחם ודגימת בלוטות לימפה. במקרים של נגע טרום ממאיר בדרגה חמורה (CIN3) וכן במקרה של נגע ממאיר של עד 3 מ"מ המערב את הצוואר בלבד (שלב 1a1), ניתן להסתפק בכריתה של חלק מהצוואר (קוניזציה) או בכריתה של הרחם בלבד (היסטרקטומי). קוניזציה יכולה להתבצע במרפאה תחת הרדמה מקומית או בחדר ניתוח במקרים של נגעים נרחבים יותר, עם שחרור ביום הניתוח. כריתת רחם פשוטה (simple hysterectomy) מתבצעת במרבית המקרים בגישה זעיר פולשנית עם החלמה מהירה מאוד. (ראי פרק על כריתת רחם זעיר פולשנית). לאחר ניתוח וסיכוי החלמה: נמתין לתוצאות הבדיקה הפתולוגית. בהתאם לתשובה הפתולוגית אמליץ לך ונחליט יחד על המשך הטיפול שיכול להיות מעקב בלבד, טיפול קרינתי משלים או קרינה משולבת עם כימותרפיה. ​ במקרים של מחלה בשלב מתקדם: ובהם כוללת מעורבות רקמה חיצונית לצוואר הרחם, מעורבות בלוטות, איברים מרוחקים, הטיפול עם התוצאות הטובות ביותר הוא קרינה משולבת עם כימותרפיה. במקרים חריגים מאוד, בהם המחלה מוגבלת לצוואר הרחם, אך הגידול > 4 ס"מ, ניתן לשקול ניתוח לאחר טיפול כימותרפי. ​ מה סיכויי ההחלמה מסרטן צוואר הרחם? מרבית הנשים מאובחנות בשלבים מוקדמים עם פרוגנוזה מצוינת הכוללת החלמה מלאה במרבית המקרים. במחלה המוגבלת לצוואר הרחם בלבד עד 4 ס"מ סיכויי ההישרדות בטווח של 5 שנים הם 90-97%. במחלה בה הגידול מוגבל לצוואר הרחם אך גדול מ- 4 ס"מ סיכויי ההישרדות יורדים לכ-75%. כאשר הגידול פורץ לאזור הנרתיק העליון והרקמה שמקיפה את צוואר הרחם (פרמטריה) סיכויי ההישרדות יורדים לכ- 65-75%. מחלה מתקדמת יותר, למרבה הצער סיכויי ההישרדות יורדים לכ- 20-40%. חשוב להדגיש שאלו מספרים כלליים ואינם יכולים לנבא דבר בכל מה שקשור אליך. איני נוהג לדבר על אחוזי הישרדות עם המטופלות מכיוון שאינני מאמין במרבית המקרים, שאחוזי ההישרדות המוזכרים בספרות רלוונטיים למטופלת שמולי. מה לגבי שימור פריון ? בהחלט אפשרי במקרים מאוד מסוימים . אנא, קראי את הפרק הנפרד בנושא שימור פריון נשים עם ממאירויות .

כריתת רחם כריתת רחם בגישה זעיר פולשנית. אודותיה מורחב במאמר זה. לקראת סופו של המאמר תוכלי לעיין בתשובות לשאלות נפוצות. מערכת הרבייה הנשית איברי מערכת הרבייה ממוקמים בחלל הבטן ומכוסים בשכבת שומן הנקראת אומנטום, מעי דק ושלפוחית השתן שקדמית לרחם. איברים אלו מוגנים ע״י האגן. איברי המערכת: נרתיק, צוואר הרחם, רחם, שחלות, חצוצרות. בלוטות לימפה: גופים קטנים, משמשים כחלק ממערכת החיסון, נמצאים בסמוך לכלי הדם הגדולים באגן ובחלל הבטן. הסיבות הנפוצות לכריתת רחם: דמם רחמי מוגבר בעת המחזור החודשי, רחם שרירני, אנדומטריוזיס, כאב אגן כרוני, צניחת רחם, מסה אגנית, סרטן או מצב טרום סרטני. אילו סוגים של כריתת רחם קיימים? -כריתת רחם מלאה- פירושו כריתת רחם יחד עם צוואר הרחם בשלמותו. ​-כריתת רחם לא מלאה (subtotal)- כריתת הרחם ללא צוואר הרחם. ניתוח נדיר מאוד בהקשר לסרטן שכמעט ולא מבוצע בהקשר זה. -כריתת רחם וחצוצרות – כריתת רחם, צוואר הרחם בשלמותו וחצוצרות. ​ ​-כריתת רחם רדיקלית – כריתת רחם וצוואר הרחם יחד עם רקמה משני צידי הרחם (פרמטריה) וכן כריתת חלקו העליון של הנרתיק. ​ לרוב מתבצעת בניתוח לצורך סרטן צוואר הרחם או במקרים של מסה אגנית ממוקמת בצידי הרחם שמחייבת ניתוח זה כדי להוציאה בשלמותה. מהו ניתוח בסיוע רובוטי? הכניסה לחלל הבטן תבוצע באופן דומה ללפרוסקופיה. לאחר הסתכלות על האיברים בחלל הבטן וקיבוע זרועות הרובוט והמצלמה בתוך חלל הבטן, אבצע את הניתוח בעודי יושב בקונסולת המנתח בסמוך למיטת החולה. הניתוח מבוצע על ידי ולא ע״י הרובוט בניגוד למה שניתן לחשוב בטעות. קונסולת הרובוט כוללת בתוכה מערכת מחשוב מתקדמת שמאפשרת: ​ ראיה תלת מימדית ובהגדלה ניכרת. מערכת שמייצבת את תנועות המנתח. מערכת אופטית מיוחדת שניתנת להפעלה בזמן הניתוח ומאפשרת לראות את בלוטות הלימפה אותן ברצוני לכרות מודגשות בירוק על רקע שחור לבן ובכך מאפשרת הוצאה של בלוטות הכרחיות בלבד. זרועות הרובוט מאפשרות הרמה של דופן הבטן ובכך מאפשרות להקטין משמעותית את הלחץ התוך בטני בניתוח. זהו יתרון עצום לחולות בעלות עודף משקל. בעתיד מערכת מחשוב זו תכלול אפשרויות נוספות שנועדו לסייע למנתח הטוב ביותר להקטין את שיעור הסיבוכים ולהגיע לרמת דיוק גבוהה ככל האפשר. ​ ההחלמה מניתוח רובוטי היא מהירה מאוד, ללא קשר למשקל ולגיל החולה. תוכלי להשתחרר לביתך ביום הניתוח (אם בוצע בשעות הבוקר) או למחרת בבוקר. מרבית המטופלות נדהמות מהעדר הכאבים ומיכולתן להתהלך כמה שעות לאחר הניתוח בכוחות עצמן. תוכלי לחזור לתפקוד מלא תוך 7-14 יום. מהו ניתוח בגישה זעיר פולשנית? מדובר בעוד דרך לבצע את הניתוח. בניתוח בגישה זו יבוצעו מספר חתכים קטנים (לרוב 4-5) בגודל של 8-12 מ"מ על פני הבטן במקום חתך אחד ארוך. באופן כללי, ניתוח בשיטה זו מבטיח החלמה מהירה, כאב ותחלואה מופחתת באופן משמעותי, אשפוז קצר בהרבה בהשוואה לניתוח בגישה פתוחה ותוצאות קוסמטיות טובות יותר. מהי לפרוסקופיה? הניתוח יחל בהחדרת מצלמה לחלל הבטן ומילוי חלל הבטן בגז, בכדי שניתן יהיה לראות את איברי הבטן השונים וכדי לייצר מרחב עבודה בחלל הבטן. השלב הבא הוא סקירה של חלל הבטן והסתכלות על האיברים הפנימיים בכדי לתכנן את המשך הניתוח בהתאם. לאחר מכן, אבצע מספר חתכים קטנים על פני הבטן, דרכם אוכל להשתמש בכלי הניתוח השונים ולדגום רקמות שונות. הרחם יוצא דרך חתך בנרתיק. < לקביעת תור - צרי קשר מערכת הרובוט דה-וינצ׳י XI וארבעת זרועותיה למי מתאים הרובוט? בעיקרון לכולן. פלטפורמה בה יש מחשב בין המנתח לבין החולה המשמש כאמצעי בקרה נוסף ומספק אמצעי עזר כגון ראיה משופרת, מנגנון לזיהוי רקמת היעד להוצאה בניתוח (המקבילה לראיית לילה), מנגנון המאפשר דיוק בתנועות עדינות יכול רק להועיל לכולם. ​ משיקולי תקציב, נכון להיום התעדוף לניתוח מסוג זה הוא למקרים המורכבים יותר כמו: עודף משקל ניכר, רחם גדול, צורך בכריתה רדיקלית בגידולים של צוואר הרחם עד 2 ס"מ, מקרים לאחר טיפול כימותרפי, נשים בגיל מתקדם. ​ למידע נוסף בנושא בשפה האנגלית, היכנסי לאתר של המרכז הרפואי מקגיל, מונטריאול. ​ ​For more information in English, please follow the link to the McGill University Health Centere Patient education Office

חוות דעת ד"ר לירון קוגן לד"ר קוגן מעל 280 חוות דעת וביקורות ממטופלות אודות השירות, הטיפול המסור וחוויית הטיפול. לכל חוות הדעת גללי כאן.

ניווט והגעה למרפאה בפתח תקווה הגעה למרפאה: בלחיצה על כפתור מיקום בבר התחתון יפתח עבורך אפשרות לניווט הקיימת במכשירך: Waze או Google Maps אפשרות הניווט פעילה במכשיר הנייד שלך ומתחברת אוטומטית לכתובת המרפאה.

סרטן השחלה התסמינים בסרטן שחלה אינם ספציפיים ולכן אינם ממקדים אותנו לחשוד בכך. התוצאה, אבחנה בשלב מתקדם יחסית. < לקביעת תור - צרי קשר מהי שחלה ומהי חצוצרה? שתי השחלות ושתי החצוצרות הן איברים קטנים המהווים חלק ממערכת הרבייה הנשית. השחלה מכילה את מאגר הביציות עוד מהתקופה בה היית ברחם אימך. החצוצרה מהווה אזור מעבר בין חלל הרחם לחלל הבטן ובה מתרחש תהליך ההפריה. מערכת הרביה הנשית נמצאת בחלל הבטן, באגן ומכוסה ע"י אומנטום - {שכבת שומן - Omentum} המכסה על המעי ושלפוחית השתן. ​ מהו סרטן שחלה אפיתליאלי? למעשה מדובר במרבית המקרים בסרטן החצוצרה, אם כי סרטן זה יכול להתפתח גם בשחלה או בתאי קרום הצפק (פריטונאום, כלומר: שכבת תאים דקה המצפה את כל איברי הבטן). תאים תקינים בשחלה/חצוצרה עוברים שינוי לאחריו הם מתחילים להתרבות באופן בלתי מבוקר או נשלט. הגיל הנפוץ הוא 55-65, אך קיימים מקרים בנשים צעירות או מבוגרות. סרטן שחלה/חצוצרה יכול להופיע על רקע תורשתי. (נשאות למוטציה בגן BRCA). מהם התסמינים המופיעים בסרטן השחלה / חצוצרה? למרבה הצער התסמינים בסרטן שחלה/חצוצרה אינם ספציפיים ולכן אינם ממקדים אותנו לחשוד בכך. התוצאה היא אבחנה בשלב מתקדם יחסית. מצבים רבים יכולים לגרום לתסמינים הבאים: בנוסף, לעיתים לא קיימים תסמינים כלל. ​ התסמינים יכולים לכלול: -תפיחות בטנית. -כאבי בטן לא ממוקדים. -תחושת מלאות וכתוצאה מכך ירידה בתיאבון. -דחיפות ותכיפות במתן שתן. ​ האיורים לעיל מראים על התהליך הבא: הצד שפונה לחלל הבטן בשחלה מורכב משכבה אחת של תאים שנקראת, תאי אפיתל . באופן דומה צד החצוצרה שפונה לחלל החצוצרה מורכב גם הוא מתאי אפיתל - {Epithelial cells}. ​ באופן תקין תאים משכבת האפיתל "מזדקנים", נשחקים, מתים ומוחלפים ע"י תאים בודדים אחרים. כאשר חלוקת תאי האפיתל הופכת בלתי מבוקרת ובלתי נשלטת, נוצר גידול סרטני. בשלב מסוים תאי הגידול מתחלקים ומתרבים באופן שפורץ את מעטפת השחלה. מכאן הם יכולים להתפזר לרקמות סמוכות ובחלל הבטן. תאי הגידול יכולים להתפזר בחלל הבטן וכן דרך מערכות הלימפה והדם לאיברים מרוחקים. ​ האזורים הנפוצים אליהם מגיע הגידול הם שכבת האומנטום (שכבת שומן על המעי) איברי האגן וכן כרום הצפק (פריטונאום, כלומר: שכבת תאים המצפה את כל איברי הבטן) במקרים של מחלה מפושטת, הגידול יכול להגיע לאיברי הבטן השונים (כבד, טחול, מעי) ואפילו לריאות. מהי מיימת (Ascites)? בחלק מהחולות יכול להצטבר נוזל בחלל הבטן בכמות גדולה, מה שגורם לתסמינים שתוארו מעלה. נוזל זה נקרא מיימת- Ascites. ​ כיצד נוצרת מיימת? בלוטות הלימפה משמשות כסננים בגוף ואחראיות להיפטר מזיהומים שונים, תאים מתים ונוזל. הבלוטות מחוברות במערכת צינורות שנקראת דרכי הלימפה. כאשר תאי הגידול חודרים למערכת הלימפה, בלוטות הלימפה מפסיקות לספוג את נוזל העודף בחלל הבטן. ​ בנוסף תאי הגידול מפרישים נוזל וכן תאי קרום הצפק שעוטף את קיר הבטן והאברים השונים, בעקבות הגירוי של תאי הסרטן אשר משחררים נוזל גם כן ובנוסף. תהליך הניתוח בשלבים: 1. החתך שנעשה בניתוח פתוח לסרטן שחלה מתחיל בעצם האגן (פוביס) ועד למעל הטבור. פתיחת הבטן מתבצעת בשכבות. ​ 2. בתחילת הניתוח מתבצעת סקירה של חלל הבטן ומישוש של איברי הבטן השונים בכדי לזהות מוקדי מחלה. ​ 3. שכבת השומן, שנמצאת מעל איברי הבטן (אומנטום) מהווה מקור להתפשטות הגידול ולכן מוסרת בניתוח (אומנטקטומי). ​ 4. הרחם, שתי השחלות והחצוצרות מוסרים בניתוח (Total hysterectomy, bilateral salpingo-ophorectomy). ​ 5. לאחר הוצאת הרחם, כיפת הנרתיק נסגרת באמצעות מספר תפרים נספגים. לעיתים חלק מבלוטות הלימפה מוסרות בניתוח. מטרת הניתוח הוא להוציא כל רקמה גידולית נראית לעין תוך פגיעה מינימלית באיברים השונים. ​ כאשר המחלה איננה מפושטת (שלב מוקדם), ניתוח כזה יכול להתבצע בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית או בסיוע רובוט). גישה זו מאפשרת החלמה וחזרה מהירה לשגרה וטיפול כימותרפי זמן קצר מאוד לאחר הניתוח, באם יש צורך. בשלבים מתקדמים, כאשר איברים רבים מעורבים בחלקם הפנימי ולא רק על פני השטח, כולל כלי דם גדולים וחלק ניכר מהמעי, כך שכריתת מעי נרחבת תהווה פגיעה משמעותית באיכות החיים לאחר הניתוח, הטיפול המומלץ יהיה נאואדג׳ובנטי. פירושו, מתן כימותרפיה לפני הניתוח. האם יש בדיקה שיכולה לאבחן סרטן שחלה? הדמיה של חלל הבטן והאגן (אולטרה-סאונד, סריקת CT וכד) יכולה לזהות מסה שחלתית לא תקינה או פיזור גרורתי בחלל הבטן. למרות שלא קיימת בדיקה שיכולה לומר בוודאות ״סרטן שחלה״, הבדיקה הנפוצה שמכוונת לכך היא בדיקה לסמן CA125. הבדיקה יותר אבחנתית בנשים לאחר גיל הבלות, אך אין היא יכולה להעיד בוודאות על הימצאות סרטן שחלה. ​ במקרים בהם ההדמיה מצביעה על מחלה מפושטת, דגימה של רקמה חשודה כגידולית בהרדמה מקומית יכולה לאמת את החשד. במקרים, בהם ההדמיה מצביעה על ממצא סביב השחלה/חצוצרה בלבד, לעיתים ניתוח הוא הדרך היחידה לדעת בוודאות האם מדובר בממצא ממאיר. מהו הניתוח המומלץ בסרטן שחלה ? המטרה בניתוח עם התוויה של סרטן שחלה הוא לסיים את הניתוח, כאשר בחלל הבטן לא קיימת רקמה גידולית נראית לעין, תוך כדי גרימת מינימום נזק כתוצאה מהניתוח עצמו בכדי לאפשר החלמה מהירה וטיפול כימותרפי מוקדם כל האפשר, באם נדרש בהמשך. הניתוח כולל דגימת נוזל מחלל הבטן וכל ממצא חשוד בחלל, כריתה של הרחם בשלמותו יחד עם החצוצרות והשחלות, כריתה של מעטפת השומן מעל האיברים השונים (אומנטום) שבמקרים רבים מעורבת במחלה וכריתה של כל נגע חשוד כגידולי, כולל נגעים על פני איברי הבטן השונים: מעי, כבד, טחול, סרעפת. לעיתים יש צורך בהוצאת חלק מבלוטות הלימפה. כיצד נקבע שלב המחלה? שלב המחלה נקבע בניתוח בהתאם לדרגת מפושטות הגידול ובאופן כללי. בשלב 1 המחלה מוגבלת לשחלות/חצוצרות. בשלב 2 המחלה נמצאת באגן בלבד. בשלב 3 המחלה כבר נמצאת על פני איברי הבטן השונים. ובשלב 4 היא חודרת לתוך איברים סמוכים או רחוקים. למרבה הצער, מרבית המקרים מאובחנים בשלב 3-4. ​ מה הטיפול הכימותרפי שניתן לפני הניתוח, באם ניתן טיפול שכזה ולכמה זמן? במרבית המקרים מדובר בשילוב של 2 תרופות הניתנות דרך הוריד אחת ל-3 שבועות: Carboplatinium ו- Paclitaxel. לרוב, טיפול שכזה יינתן 4 פעמים לפני הניתוח. (12 שבועות). לפני כל טיפול שכזה, ארצה להתרשם ולהבין מהם תופעות הלוואי המרכזיות ולהתאים את הטיפול בהתאם לכך ולבדיקות הדם. כיצד אדע שאני מגיבה היטב לטיפול לפני הניתוח? ראשית, למרות תופעות הלוואי מהטיפול התרופתי, תרגישי טוב יותר! CA125 מהווה סמן טוב לתגובה לטיפול. לאחר 3-4 טיפולים נחזור על בדיקת ה- CT שתעזור לנו להעריך את התגובה לטיפול ולהיערך לניתוח המתאים. מה קורה לאחר הניתוח? באם נותחת בגישה זעיר פולשנית, הביקור המרפאתי הראשון יהיה כשבוע לאחר הניתוח. בביקור זה אתרשם ממהירות ההחלמה שלך, צלקות הניתוח והמוכנות להמשך הטיפול הכימותרפי. באם לא קיבלת כימותרפיה לפני הניתוח, נמתין כ-3 שבועות לאחר הניתוח כדי לקבל את תוצאות הפתולוגיה ולתכנן יחד את הטיפול שלאחר הניתוח. במרבית המקרים, ניאלץ להמשיך/להתחיל טיפול כימותרפי לאחר הניתוח. מה קורה לאחר תום הטיפול? אנו הופכים למשפחה. בתחילה, תאלצי לבקר במרפאתי אחת ל -3 חודשים, לצורך בדיקה גופנית ובדיקות דם. במקרים מסוימים נבצע גם הדמיה. יש לשקול בדיקה של מוטציות מסוג HRD בגידול מכיוון שבדיקה זו יכולה לאפשר טיפול מכוון מטרה מניעתי בנשים המתאימות לכך (לינפרזה, ראי טיפול מכוון מטרה). מה קורה אם המחלה חוזרת? באם המחלה חוזרת הטיפול יהיה לרוב כימותרפיה. במקרים מסוימים עם התוויות מוגדרות היטב - ניתן לשקול טיפול ניתוחי.

סרטן רירית הרחם אחד מסוגי הממאירויות במערכת הרבייה ומין הנשית. המאמר הבא מפרט אודותיו בהרחבה. אנטומיה של מערכת הרבייה הנשית מערכת הרביה הנשית כוללת את האיברים הבאים: נרתיק, צוואר הרחם, רחם, חצוצרות ושחלות. היא ממוקמת באגן, בחלל הבטן. היא מכוסה בשכבת שומן שנקראת אומנטום (omentum), מעי דק ושלפוחית השתן. ​ מערכת הרביה הנשית כוללת את האיברים הבאים: נרתיק, צוואר הרחם, רחם, חצוצרות ושחלות. היא ממוקמת באגן, בחלל הבטן. היא מכוסה בשכבת שומן שנקראת אומנטום (omentum), מעי דק ושלפוחית השתן. ​ רירית הרחם היא למעשה הרקמה שפונה לפנים הרחם, שמתחדשת ונושרת מדי חודש במהלך הוסת. מהו סרטן רירית הרחם ? סרטן הרחם מתרחש כאשר תאי רירית הרחם שבאופן תקין מדפנים את החלק הפנימי של הרחם (רירית הרחם), עוברים שינוי ומתחילים בתהליך של התרבות בלתי נשלטת. הרחם מורכב משתי שכבות עיקריות: השכבה הפנימית שפונה לחלל הפנימי היא רירית הרחם. השכבה שצמודה לה ועבה הרבה יותר היא שכבת שריר הרחם. סרטן רירית הרחם יכול להופיע בכל גיל, אך הרבה יותר נפוץ לאחר גיל הבלות, הגיל בו מפסיק להופיע המחזור החודשי. ​ תאים בעלי מאפיינים דומים בונים רקמה. כאשר התאים מזדקנים ונשחקים הם מתים ומתחלפים באחרים באופן מבוקר. כאשר התרבות התאים איננה מבוקרת ותאים ממשיכים להתחלק ללא הגבלה, מדובר במחלת הסרטן. רקמת התאים שנוצרת מתאים אלו נקראת גידול סרטני. ​ < לקביעת תור - צרי קשר מה התסמינים של סרטן זה? התסמין הנפוץ שלרוב מביא לאבחון מהיר יחסית, הוא דמם לדני שיכול להופיע בין הוסתות, או לאחר גיל הבלות. דמם לדני מוגבר מהרגיל בעת הוסת מחייב בירור. חשוב לזכור: כל התסמינים הללו יכולים להיגרם ממצבים רבים שאינם סרטן. האם יש בדיקה לסרטן רירית הרחם? כן. דמם לא תקין כפי שתואר לעיל, מחייב דגימה של רירית הרחם. זוהי בדיקה פשוטה יחסית, המבוצעת במרפאה, במהלכה ניתן לדגום חלק מהרקמה המדפנת את הרחם מבפנים. בדיקה נוספת, המבוצעת בעיקר בנשים לאחר גיל הבלות היא אולטרא-סאונד וגינאלי בו ניתן למדוד את עובי רירית הרחם. רירית עבה בנשים לאחר גיל הבלות, מעלה חשד לסרטן או מצב טרום ממאיר של רירית הרחם. מהו Staging לסרטן? שפה בה אנו משתמשים המתארת את שלבי התפשטות הסרטן. שלב המחלה יקבע רבות כיצד נטפל בה. בנוסף לשלב המחלה משתנים נוספים שחשובים לנו בקביעת הטיפול הם דרגת התמיינות, גיל, מעורבות כלי דם ולימפה ומחלות רקע. באופן כללי: שלב 1 היא מחלה המוגבלת לרחם בלבד. שלב 2 קיימת מעורבות של צוואר הרחם. שלב 3 יכולה להיות מעורבות של בלוטות לימפה, שחלות או החלק החיצוני של הרחם (סרוזה) שפונה לחלל הבטן. שלב 4 המחלה נמצאת כבר באיברים סמוכים ומרוחקים. למרבה המזל, מרבית הנשים מאובחנות עם מחלה בשלב מוקדם יחסית. מה קורה לאחר הניתוח והטיפול? לאחר הניתוח ככל הנראה את משתחררת לביתך ביום שלאחר הניתוח. (ראי פירוט במדריך להיסטרקטומיה בגישה זעיר פולשנית), כשאת מסוגלת להתהלך בעצמך, לאכול ולשתות והכאב נשלט. את מחלימה באופן מהיר יחסית, וקובעת תור למעקב אצלי כעבור 3-4 שבועות. במהלך ביקור זה ארצה לשמוע על תהליך ההחלמה שלך, תתבצע בדיקה גופנית ונשוחח ארוכות על תוצאות הבדיקה הפתולוגית והתוכנית להמשך. לאחר הטיפול לאחר הטיפול אנו הופכים למשפחה, למעשה. את תאלצי לראות אותי אחת למספר חודשים (בתחילה כל 3-4 חודשים בהמשך אחת לחצי שנה ובהמשך אחת לשנה). במהלך הביקורים, אשאל אותך לשלומך ואת תאלצי לספר לי על כל תסמין או תופעה חדשה, לא מוכרת, מטרידה. כל ביקור יכלול בדיקה גופנית מלאה ובדיקות דם. בחלק מהמקרים נעזר בהדמיה לצורך המעקב. מה קורה במידה והסרטן חוזר? הטיפול במקרים אלו הוא כתלות בסוג הגידול, מיקום החזרה והטיפול שניתן קודם לכן. הוא יכול להיות ניתוח, כימותרפיה או קרינה. מה חשוב לשאול אותי? -מה מטרת הטיפול? -האם הוא מאריך חיים? -האם הוא משפר את איכות החיים? -מה תופעות הלוואי המרכזיות? -האם יש אפשרויות טיפוליות שלא הוזכרו? -מה קורה אם אסרב לקבל טיפול? מהי דרגת התמיינות הגידול? דרגת התמיינות הגידול הוא מדד פתולוגי שמאפשר לנו לקבוע כמה הגידול אלים (מתפתח מהר) באופן יחסי. דרגה 1, פירושו גידול הגדל באופן איטי יחסית. דרגה 3 הוא גידול בעל קצב התרבות מהיר יחסית. דרגת ההתמיינות בגידולי רירית הרחם נקבעת בבדיקה מיקרוסקופית. קיימות בדיקות מולקולריות חדשניות, שטרם נכנסו לשימוש קליני במרבית המרכזים בעולם, ובעתיד הקרוב יעזרו לנו לנבא את דרגת אלימות הגידול הסרטני. כיום ניתן לבצע אותן במסגרת פרוטוקול מחקרי בלבד. למשל, מוטציה בגן ל TP53 ברקמת הגידול ידועה כסמן לגידולים אלימים יותר בעוד שמוטציה בגידול בגן POLE מצביעה על מחלה המתקדמת לאט. מה הטיפול בסרטן רירית הרחם? במרבית המקרים הטיפול המומלץ הוא ניתוחי בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה או בסיוע רובוט ניתוח דה וינצ'י ) להסרת הרחם, שחלות, חצוצרות. ניתוח זה נקרא היסטרקטומי (hysterectomy). במהלך הניתוח כל חלל הבטן יעבור תהליך של סריקה וכל נגע חשוד ייוצא. במהלך הניתוח תבוצע שטיפה של חלל הבטן והנוזל ילקח לבדיקה. בתחילת הניתוח אזריק חומר צבע לצוואר הרחם שלך. תוך מספר דקות, חומר זה ינדוד במערכת הלימפה ויצבע חלק מבלוטות הלימפה (בלוטות הזקיף=sentinel nodes). אלו הבלוטות שתוצאנה בניתוח ותשלחנה לבדיקה פתולוגית. שימוש בטכניקה זו הינו מדוייק ויעיל מאוד. בעבודות רבות הוכח ששימוש בטכניקה זו מקטין את הסיכון לתופעה הנקראת לימפאדמה בצורה משמעותית מאוד, מאפשר לדגום בלוטות שלא היו נדגמות ללא השימוש בטכניקה ויחד עם זאת, טיפול זה לא פוגע בסיכויי ההישרדות בטווח הרחוק. בחלק מהמקרים, בהתאם לבדיקה הפתולוגית שאורכת 3-4 שבועות ותקבע את שלב המחלה ודרגת ההתמיינות, יומלץ על טיפול נוסף אחר הניתוח: כימותרפיה- שילוב של תרופות, שמטרתן לפגוע בתאי הסרטן, שיש סיכוי שנשארו בחלל הבטן לאחר הניתוח. קרינה - מטרת הקרינה היא לפגוע בתאי סרטן שנותרו לאחר הניתוח. היא יכולה להינתן ממכשיר חיצוני לאיזור האגן או במכשיר הנכנס לתוך הנרתיק (ברכיתרפיה) בהתאם להתוויות.

הצהרת נגישות אתרו של ד"ר לירון קוגן שואף לספק חווית משתמש מרבית באתר לכלל הציבור לרבות ציבור בעלי המוגבלויות, במטרה להקל ולייעל את השימוש באתר בדגש על צרכי ציבור בעלי מוגבלויות. האתר הונגש והותאם בעזרים הטכנולוגיים הנדרשים למטרה זו. במידה ונתקלת באי התאמה אשמח להערות לשיפור ותיקון על מנת להתאימו לשימושך. באמצעות שליחת מייל אליי בטופס צרי קשר בתחתית האתר אשר נמצא בכל עמוד באתר בו את נמצא.ת. ​ פרטי אחראי נגישות באתר: ד"ר לירון קוגן lironk@hadassah.org.il 054-2573676 הצהרת הנגישות עודכנה לאחרונה בתאריך 22/5/2022 הבהרה: לצערי, למרות המאמצים והמשאבים שהשקעתי בהנגשת האתר ייתכן ועדיין חלק מהתכנים פחות מונגשים, ולכן אם בכל זאת נתקלתם בפער בהנגשה אשר מפריע ומקשה על שימוש קל באתר – אשמח לקבל פנייתכם בנושא. עמכם הסליחה מראש.

בדיקת קולפוסקופיה מה זה בדיקת קולפוסקופיה והאם היא כואבת? כאשר תוצאות בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם (פאפ ובדיקת DNA לווירוס הפפילומה) אינן תקינות, כאשר הינך סובלת מדמם נרתיקי לאחר קיום יחסי מין, או כאשר מאובחן נגע בצוואר הרחם, מוצעת בדיקת קולפוסקופיה. בדיקה זו מאפשרת להסתכל על צוואר הרחם מבעד למכשיר הגדלה, כאשר כל אזור החשוד בבדיקה נדגם (ביופסיה). בדיקת קולפוסקופיה מסייעת באיתור נגעים סרטניים וטרום סרטניים בצוואר הרחם. קולפוסקופיה, למה לצפות? ראשית, למרות אי נוחות שבבדיקה פנימית פולשנית, הבדיקה אינה כואבת! השלב הראשון בבדיקה הוא החדרת ספקולום (מרחיב) לנרתיק, מכשיר המרחיב מעט את הנרתיק, בכדי לראות את דפנות הנרתיק וצוואר הרחם. זו בדיקה זהה לזו שאת מכירה אצל רופא הנשים שלך. בהמשך, בעת הבדיקה, משתמשים בחומץ (חומצה אצטית, בדיוק כמו זה שנמצא במטבח...) הצובע תאים חשודים על פני הצוואר. לעיתים משתמשים בחומרי צבע אחרים. בשלב זה ייתכן שתרגישי מעט קור בנרתיק ותחושת צריבה קלה. הגודל של הנגע, אופן הצביעה בלבן מסייעים לבחור את מיקום הביופסיה (דגימת פיסת רקמה) הרצוי. ביופסיה נעשית בד״כ ללא הרדמה מקומית, מכיוון שגורמת אי נוחות בלבד ללא כאב (יודע שחוזר על עצמי). המידע שיתקבל מהביופסיה לאחר בדיקה פתולוגית, יאפשר להבין האם מדובר בנגע טרום סרטני או סרטני. כאשר הנגעים הללו מאותרים בזמן ומטופלים ניתן למנוע התפתחות של סרטן צוואר הרחם. במקרים מסוימים יהיה צורך לדגום את החלק הפנימי של תעלת צוואר הרחם (endo cervical curretage), פעולה שיכולה לגרום לך תחושה של התכווצויות מחזור לכמה דקות בלבד. לאחר הפעולה ייתכן ותסבלי מהפרשות חומות/דימום בכמות קטנה למשך מספר ימים וההמלצה היא להימנע מקיום יחסי מין ל 2-3 ימים לאחר הבדיקה.